שיתוף פעולה תרבותי ייחודי: עמותת אעלה בתמר ואנסמבל יאמה תימן
יש רגעים שבהם ההיסטוריה וההווה נפגשים על במה אחת – ויוצרים חוויה שלא רק מרגשת את הלב, אלא גם שומרת על זיכרון חי לנצח.
כך נולד שיתוף הפעולה בין עמותת אעלה בתמר לאנסמבל יאמה תימן – מפגש בין מורשת יהדות תימן כפי שהועברה מדור לדור, לבין ביצוע מוזיקלי עכשווי שמעניק לה חיים חדשים ומרחיב את קהליה.
יאמה תימן
על העמותה: שומרת הגחלת של מורשת יהדות תימן
עמותת אעלה בתמר נוסדה בשנת 1980 מתוך רצון לשמר ולהנחיל את מורשת יהדות תימן, כחלק בלתי נפרד מהפסיפס התרבותי של עם ישראל.
העמותה פועלת בפריסה ארצית, עם 15 סניפים פעילים, ומקדמת יוזמות מגוונות:
ערבי תרבות ושירה.
פרויקטי מחקר ותיעוד בעל־פה (“והגדת לבנך”).
הוצאת ספרים ומחקרים אקדמיים.
כנסים בינלאומיים ומיזמים חינוכיים לבני הדור הצעיר.
החזון ברור: להפוך את המורשת העשירה של יהדות תימן לנגישה, חיה ונושמת – בכל בית בישראל.
אנסמבל יאמה תימן: שירת נשים אותנטית בצליל עכשווי
אנסמבל יאמה תימן הוא פרויקט מיוחד מבית Yamma Ensemble, שמביא לבמה את אחד האוצרות המוזיקליים הנדירים של יהדות תימן – שירת הנשים המסורתית.
במרכז ההרכב עומדות הזמרות מורן אל ימניה והדר נחמיה, שמביאות איתן את הצליל, השפה והאינטונציה המדויקים כפי שנשמרו בקהילות התימניות במשך מאות שנים.
השירה מבוצעת בסגנון Call & Response (“קריאה ומענה”), כפי שהיה נהוג בטקסים ובחגיגות בתימן, ומלווה בכלים מסורתיים כמו:
קופוז – כלי מיתר טורקי קדום.
נַיי – חליל קני־סוף מזרחי.
דרבוקה ותוף מריאם – כלי הקשה קצביים.
דודוק – כלי נשיפה ארמני בעל צליל חם ומרגש.
כשהמסורת פוגשת את הבמה: איך הכל התחיל
ההיכרות בין העמותה לבין ההרכב נולדה מתוך הרצון המשותף לשמר מסורת נשכחת ולהנגיש אותה לקהל הרחב.
במהלך אירוע תרבות ברמת השרון, בו השתתפו אמנים שונים מהקהילה, פגשו נציגי העמותה את חברות ההרכב והבינו מיד – מדובר בשפה משותפת, לא רק במובן המוזיקלי, אלא גם ברמה הערכית והחינוכית.
מהר מאוד התגבשה יוזמה לשיתוף פעולה, שכללה שילוב הופעות ההרכב באירועים הרשמיים של העמותה, תיעוד המופעים לארכיון “והגדת לבנך”, ואף יצירת תכנים חינוכיים מבוססי שירת נשים תימנית – עבור תלמידים, סטודנטים ומרכזי תרבות.
מטרות השותפות
החיבור בין אעלה בתמר ליאמה תימן לא נועד רק להופיע – הוא נועד להשפיע:
שימור והפצה של שירת הנשים התימנית – מתוך הבנה שמדובר באוצר תרבותי בסכנת היעלמות.
הנגשה לדור הצעיר – שילוב המוזיקה בתוכניות לימוד, סדנאות והתנסות מעשית.
חיזוק הזהות הקהילתית – עבור יוצאי תימן ובני משפחותיהם.
חיבור בין־דורי – יצירת גשר בין זקני הקהילה לבין הנכדים והנינים.