עטרה בצורת משולש המתנשא לגובה, אופיינית לכלות בצנעא. פירוש המלים הוא: שבכת מרגליות. היתה עשויה מרקמת פנינים וחרוזים בצבעי שחור ואדום לסירוגין, ואליהם חוברו נטיפות שכיסו את מצח הכלה. פרחים איחניים וענפי ריחאן הקיפו את העטרה ואת הפנים מן הצדע ועד הסנטר. אביזרים אלה בצירוף מערכת גדולה של ענקים והמעיל מאריג הברוקד המוזהב, נלקחו בדרך כלל בהשאלה. בהלבשת הכלה בעטרה זו עסקה אשה מומחית לדבר. אף לכלות המוסלמיות היתה מערכת דומה, "תשבוךְ", שהיתה שונה בפרטים רבים ובמיוחד נעדרו ממנה הפנינים.