מאת ורד מדר
המושג "קינה" מציין שיר אבל, שהוא מעין הספד פיוטי על מת או על אסון וחורבן. בתימנית המלה המציינת את קינת הנשים היא "עִדּאד", או "מעזא" (בריבוי: "מעאזי"). שירה זו מובחנת משירת נשים אחרת – "ע'נאיה" (בריבוי: "ע'נאוי"), ומקינת הגברים, הנקראת במלה העברית "הספד" (בריבוי: "הספדות") או "קינה". ההבחנה בין הסוגות היא תלוית-תרבות, וחשיבותה רבה משום שממנה נגזרו התייחסויות שונות של הקהילה כלפי כל אחת מהן.