מראשי חסידי השאמי. חי ופעל בצנעא בשנים 1850-1770. כתב קונטרסים בעניין ברכת המוציא ותמך במנהג השו"ע יחד עם ר' אהרן עראקי הכהן כנגד תומכי המנהג הקדום: מהרי"ץ ור"י אביץ', פולמוס שנמשך שלושה-ארבעה דורות. התנהג בחסידות ובפרישות. התפלל בבית הכנסת "אלאוסטא", מרכז השאמי בצנעא. נכדו היה ר' עמרם קֹורַח.