גדול רבני תימן בדורות האחרונים. נולד בצנעא ב-1849 ונפטר ב-1932. מייסד תנועת ההשכלה בתימן – דור דעה (דַּרְדְּעִים). ייסד ישיבה ובית ספר מתוקן, שבו הרחיבו את השכלת התלמידים בלימודים כלליים על פי ספרים עבריים שהובאו מאירופה לתימן. דרש יסודיות והעמקה בלימוד. יוחסה לו האמרה "לְמד היטב, חֲקור והִ שׂכַּלתָּ!" אסר מלחמה על ס' 'הזוהר' ועל תורת הסוד, שבהם ראה מקור לדעות ולאמונות טפלות. דעותיו הנחרצות מצאו להן ביטוי בספר 'מלחמות ה'' (ירושלים תרצ"א) ובספר 'דעת אלהים' (ירושלים תרע"ד). תלמידיו המשיכו דרכו והפיצו תורתו בתימן תוך כדי מאבקים קשים בתימן ובא"י. כשם שקמו לו תלמידים ומעריצים הדוגלים בשמו עד היום, כך קמו לו מתנגדים קשים, מתומכי הקבלה שחיברו נגדו כתבי פלסתר וכן את ס' 'אמונת ה'' (ירושלים תרצ"ח).