נולד ביַפִיד שבתימן תרל"ה (1875) – כרכור תשי"א (1951). תלמיד חכמים בעל ידע נרחב בפוסקים. תלמידו המובהק של ר' יחיא קאפח ומן הקבועים בבית מדרשו. בהיותו בן י"ד (או י"ח) שלחו אביו לצנעא ללמוד מפי ר"י קאפח. לפרנסתו עסק בהוראת תינוקות עד שעלה ארצה בתש"י (1950). כתב חידושי תורה רבים אך רק מעט שרדו. דיון בכפילת תיבות "ה' אלהיכם" על ידי שליח ציבור נדפס בקובץ 'לראש יוסף', ירושלים תשנ"ה.