צנעא, תקפ"ב-תרס"ב (1901-1822). תלמיד ר' יוסף קארה. נתמנה לרב"ד צנעא לאחר פטירת ר' שלמה קארה (תרמ"ט/1889), ושימש בכהונה זו עד פטירתו. ענוותן ו"ירא הוראה", ובפסקי דין רבים לא הכריע בלא עצת ר' שלום שמן, סגן ראש ישיבת "בית צאלח". לפרנסתו עסק בצורפות ולא נטה לעסוק בשחיטה כדרכם של אבות בית הדין.