צנעא, 1780-1685. ב-1727 ירש את אביו כנשיא הקהילה וכממונה על טביעת המטבע. השפעתו היתה גדולה והוא ניצל את קשריו ואת עושרו הרב לבניית בתי כנסת ומקוואות, להקמת מוסדות צדקה בצנעא ובקהילות אחרות ולהגנה על זכויות היהודים. פעל רבות למען העלאת תרומות בעבור היישוב יהודי בא"י. ב-1762 הודח מתפקידו עקב הסתה של קנאי דת מוסלמים. הוא נאסר והוטל עליו קנס כבד, אשר מוטט את כל עושרו. התערב גם בענייני הלכה, וב-1740 בערך ביקש לכפות בכוח הזרוע על יהודי צנעא לאמץ את נוסח התפילה השַׁאמִי ואת פסיקות השו"ע, דבר שעורר מחלוקת עזה ויוזמתו נדחתה. בנה בצנעא בית כנסת מפואר הקרוי על שמו – "כניס אלאוּסְטַא" – מבצר נוסח השאמי. [מתוך "לקסיקון תימן 2024", הוצאת "אעלה בתמר"].