רב ומשורר. נולד בשנת 1870 בקירוב בכפר מַחֶל באזור מזאחן שבשרעב, תימן. היה אב בית דין ומחשובי רבני שרעב. עלה לארץ בשנת 1929 והיה ממייסדי שכונת התימנים "הגבעה" בדרום תל אביב, שקדמה לשכונת התקווה. החל כתיבתו הספרותית בתימן והמשיך בארץ, בשירה ציונית מסורתית, תימנית במבנה וחלקה עוסקת בנושאים ציונים של תקופת המנדט – המחתרות, מלחמת השחרור , עבדות האדמה וכיו"ב. היה ממובילי המאבק הציבורי ברבנות הראשית בשנות העשרים להכרה ברבני תימן.