נולד בשכונת התקוה בתל אביב ב-1939. למד באוניברסיטה העברית (היסטוריה של ארצות האסלאם ומדעי המדינה). ממייסדי "חוג הסטודנטים למיזוג גלויות" באוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 1961. ממייסדי עמותה אפיקים ב-1964 ועמותת "אעלה בתמר" – 1982. בשנים 1969-1965 שימש עורך אפיקים ומאז חבר המערכת וההנהלה. חוקר מתמחה בתולדות יהודי תימן, תרבותם וספרותם. בשנים 1993-1969 עבד כמזרחן במשרד הביטחון ומאז גמלאי. פרסם וערך סיפורים ומאמרים רבים וכן שמונה ספרי שירה: "תפלה לגולים בעולמם" – 1974 "שתי גדות לאיילון" – 1978; "בטרם גשם" – 1978; "עד עלות השח" – 1980; "אל הר ההר" – 1983; "כרם היה לתימנים" – 2005; "אף על פי כן – 2015; "שירי מבול בנגב _ 2024. שירתו היא שירה ישראלית, לאומית וציונית, המבטאת שישים שנות מחאה חברתית חריפה ולכן זכה לתואר משורר מחאה ומשורר השכונות והפריפריה. ב-2005 זכה ב"פרס שבזי לספרות ושירה" וב-2011 קיבל את התואר "יקיר פתח תקווה". ב-2016 המליצה ועדת ארז ביטון לשר החינוך להכניס משירתו של סולמי לתוכנית הלימודים, ושירים אחדים הוכללו בה. [מתוך "לקסיקון תימן 2024", הוצאת "אעלה בתמר"].