נולד בירושלים ב-1890 ונפטר בקריית טבעון ב-1963. חבר בארגון "השומר". אביו שלום נדאף עלה ארצה ב-1881, השתקע בירושלים ועבד במלאכת הסיתות שלְמָדָהּ מחבריו לעבודה הערביים. י' הלך בעקבות אביו, הצטרף לחבורת סתתים ובנאים ערביים ולמד את לשונם והליכותיהם. לאחר מכן הצטרף לקבוצת חלוצים מהפכנית שנקראה "קבוצת הסתתים", חי בתוכם וקשר גורלו בגורלם. נראה שהיה הראשון מיוצאי תימן שהתאקלם יפה בקבוצת החלוצים המוסקובית, שכללה את רחל ינאית ויצחק בן-צבי, אלכסנדר זייד, משה גבעוני ועוד. כאחר מראשי "השומר" תרם רבות לכיבוש העבודה והשמירה העברית. ידיעותיו בלשון הערבית והכרתו את מנהגי השכנים הערביים היו לו לעזר רב במשימות השונות שהוטלו עליו מטעם "השומר". נקבר בחלקת אנשי "השומר" בכפר גלעדי בגליל. ספר זכרונותיו, שרשם מפיו א' עובדיה, יצא לאור בעריכת י' טובי ('זכרונות איש השומר', ת"א תשמ"ז). [מתוך "לקסיקון תימן 2024", הוצאת "אעלה בתמר"].