פרופסור, היסטוריון. הוריו עלו ב-1929 מתימן. נולד במושב טירת שלום ב-8.9.1930. נפטר – 23.5.2020. בצעירותו עבד לפרנסתו בפרדסים. ב-1944 התגייס ל"הגנה" ואחר כך שימש בפלוגה המיוחדת של "ההגנה" במלחמת השחרור שימש כמ"כ, חבלן וקצין קר. ב-1950-1994 שימש כרכז מודיעין בנגב מטעם השב"כ. ב-1962-64 שימש כראש לשכתו של שר החינוך, זלמן ארן. בשנים 1973-1998 היה חבר סגל בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, ושימש כראש בית הספר למדעי היהדות, ופרש כפרופ' מן המניין. פרסם מספר ספרים ומחקרים: תימן וציון – הרקע המדיני, החברתי והרוחני לעליות הראשונות מתימן, ממזרח ומים – יהודי מצרים, מעשה הרב, אלמסוודה – פנקס בית הדין של קהילת צנעא – כרך א, יהודי אגן הים התיכון נוכח התבוללות ועימות עם תרבות המערב, ההיית או חלמתי חלום – פרשת התיישבותם ועקירתם של התימנים בכנרת בשנים 1912-1930, [מתוך "לקסיקון תימן 2024", הוצאת "אעלה בתמר"].