מצ'מוני יוסף

יליד חאפז שבתימן. עלה ארצה ב-1882 עם עולי תימן הראשונים (אעלה בתמר) בהיותו נער, והיה מראשוני המתיישבים בכפר השילוח. שימש כמורה בבית הספר המקומי ולימים עמד במשך שנים רבות בראש העדה התימנית במקום כרב וכמוכתר. שימש כשליח הקהילה התימנית בירושלים לתימן ולמצרים בעשור הראשון למאה העשרים. בעקבות מאורעות הדמים ב-1936 נאלץ לעזוב את המקום עם כל היהודים והתגורר בשכונת נחלת אחים בירושלים, וכל מאמציו לחזור אל המקום עלו בתוהו נפטר ב-1948. ב-1942 כתב כרוניקה מפורטת בשם "העלייה הראשונה מארץ תימן לארץ-ישראל והרפתקאותיה" לרגל החגיגות ליובל השישים לעליית "אעלה בתמר" (נתפרסמה בשלמותה בספרו של א' עובדיה, 'נתיבות תימן וציון', תל אביב תשמ"ה). הותיר אחריו ארכיון עשיר לתולדות כפר השילוח, השמור בידי בנו ברוך המנוח בירושלים. [מתוך "לקסיקון תימן 2024", הוצאת "אעלה בתמר"].