מַכְּוֵא כווית הגוף בברזל מלובן. מנהג עתיק יומין, אחת מפעולות המרפא להרפיית כאבים במקומות שונים: קשירת מקום הכאב כמו הבטן והראש וכוסות רוח ("מנכבה"). המכווא נעשתה גם לסילוק בהלה ("פַגִ'יעַה"). [מתוך "לקסיקון תימן 2024", הוצאת "אעלה בתמר"].
