צנעא 1906 (או 1908) – ירושלים 1997. עלה ארצה ב-1950. היה תלמידו המובהק של ר' יחיא קאפח. זמן מה לאחר פטירת רבו ביקש לתפוס את מקומו בבית מדרשו אך לאחר מכן עבר ללמוד וללמד בבתי הכנסת "שרעבי" ו"אלשיך" ולשיעוריו יצאו מוניטין. שימש כעד גיטין בבית הדין הרבני האזורי בירושלים. בין חיבוריו: 'שם טוב' – פירוש על משנה תורה להרמב"ם, שו"ת 'החיים והשלום' ו'קיץ מזרח' – חידושי תורה. [מתוך "לקסיקון תימן 2024", הוצאת "אעלה בתמר"].