נולד ברדאע שבתימן ב-1901, ונפטר בראש העין ב-1986. עלה ארצה ב-1948. איש ציבור, מן הבולטים בעליית על כנפי נשרים ומראשוני המתיישבים בראש העין. כבר בצעירותו נתגלה נטייתו למחקר ולפעילות במסגרת הקהילה. בגיל 14 שימש כבלדר בין ראשי השבטים לבין האמאם יחיא וקשריו עמו התהדקו. בגיל 15 הוסמך לשוחט ובודק, ובגיל 16 עבר לצנעא והיה מתלמידי הרבנים י' קאפח, י' אביץ' וי' יצחק הלוי. הִרבה לנדוד בתימן ואסף כתבי יד רבים, אף עשה חיל במסחר וצבר נכסים רבים. השתלם במשפט המוסלמי, למד תורכית ואנגלית ונודע כמשפטן מעולה. סייע לרבים, כולל ליתומים יהודים שהיה צריך להבריחם מאזור המרכז. ב-1948 ברח ממאסרו לעדן לאחר שנחשד בשותפות לקשר לרצח האמאם, ושם עלה לישראל. בישראל היה פעיל בחינוך ותרגם ספרים רבים מן המקור הערבי.