חַיְבִּי, אהרן
נולד בצנעא ב-1919, עלה ארצה ב-1922. למד משפט, היסטוריה כללית וישראלית ומקרא בבית הספר למשפטים של ממשלת המנדט ובאוניברסיטה העברית. שנים רבות פעל כעורך דין. שופט שלום בשנים 1967-1958 ושופט מחוזי עד 1974. באותה שנה נענה להפצרת אישי מדינה, ביניהם שר האוצר פנחס ספיר, ונבחר לראשות העיר אשקלון. שימש במשרה זו עד 1977. פעל בתחומים שונים: יו"ר ועדת המשמעת של עובדי "אל-על", מרצה בבית הספר לעבודה סוציאלית על נושאי התחיקה הסוציאלית, חבר במועצה הציבורית לתרבות ולאומנות של משרד החינוך והתרבות, מנכ"ל (מתנדב) של ישיבת המקובלים על שם הרש"ש (המקובל ר' שלום שרעבי) ברובע היהודי בירושלים ועוד. פרסומיו: 'ענק הרוח' – על הרש"ש; 'תולדות העיר אשקלון ועתיקותיה'; 'יהדות חצי האי ערב והאסלאם' – פרקי מחקר.