חִבְּשׁוּשׁ, שלום בן יחיא
ראש הישיבה הכללית. חי ופעל בצנעא בשנים 1905 – 1825. תלמיד הראב"ד יוסף קארה והחליף את ר"י בדיחי בראשות הישיבה ואף שימש תקופה קצרה דיין. התפרנס מצורפות אך מצבו הכלכלי היה דחוק. התרחק משררה ומעסקנות ציבורית. חיבוריו 'קרבן העדה' – השלמות לס' מקור חיים למהרי"ץ השני בתוספת הקונטרס 'באר חקר' – הפניות למקור ההלכות; 'שושנת המלך' – קיצור שו"ת 'פעולת צדיק' למהרי"ץ ובשולים 'גן שושנים' – הפניות למקור ההלכות (מהדרות שמעון גרידי, ירושלים); 'ליקוטי כתובים' – טעמים עפ"י הקבלה ונוטריקון (כ"י). נפטר בודד בחווזת אלנפר. [מתוך "לקסיקון תימן 2024", הוצאת "אעלה בתמר"].