האסכולה הארץ-ישראלית הקדומה של שירת הקודש העברית, ששולבה בתפילות היוצר (וכן המעריב) והעמידה (תפילת שמונה-עשרה) בבית הכנסת. אף שהתקבלה בכל קהילות ישראל גם מחוץ לתחומי הארץ, לא מצינו עדויות לכך שנתקבלה מעולם בתימן. וכן הרמב"ם שלל לחלוטין שילוב פיוטים בתפילות הנ"ל. עם זאת ניכרת השפעת הסגנון של הפיוט הקדום על כמה ממשוררי תימן הקדומים, ובעיקר על ר' דוד עדני בפתיחותיו הפיוטיות ב'מדרש הגדול'. היצירות היחידות מתקופת הפיוט הקדום במחזור התפילה של יהודי תימן הן בסדר העבודה ליום כיפור, קינות לתשעה באב ופיוטים המשולבים בברכות ההפטרה בשלוש רגלים.