האיסור שהוטל על יהודי תימן ב-1667 לחבוש לראשיהם מצנפות (בערבית: עֲמַאֶיים, יחיד- עִמַאמֶה). שהן סמל לאדנות ולמעמד מכובד. היא נגזרה בעקבות הפעילות המשיחית היהודית בשנה זו. היתה זו גזירה אחת מתוך סדרת גזירות ששללו מיהודי תימן זכויות שונות בעקבות הפעילות המשיחית בשנה זו. אך זו סימלה בעיניהם יותר מכול את ההחמרה שחלה במצבם המדיני. ר"ש שבזי שהיה עד למאורעות מרבה להזכירה בשיריו. השימוש בעטרה ע"י היהודים היה בניגוד ל'תנאי עומר', שנועדו להפלות לרעה את מי שאינם מוסלמים. הסרתה גרמה לכך שהיהודים השתמשו בכובעים קטנים לא מהודרים (כּוּפְיָה=כיפה) לכסות את ראשם על פי צו המסורת היהודית.