מגדולי החוקרים של יהודי תימן. נולד בגרמניה ב-1900 ונפטר בפרינסטון, ארה"ב. עלה ארצה ב-1923 והשתקע בירושלים, שם התוודע ליוצאי תימן. החל במחקר לשון יהודי תימן ופרסומו הראשון בתחום זה הוא ספרו הגרמני "ימניקה' – אוסף גדול של משלי תימן. תרגם והוציא לאור את הספר 'מסעות חבשוש' המתאר את מסעות חיים חבשוש, מלווהו של פרופ' יוסף הלוי במסעו לתימן ב-1870.
חקר את סדרי החינוך היהודי בתימן ובמיוחד את מעמד האשה בחינוך הילדים. עם עליית על 'כנפי נשרים' נפתחו בפניו אפשרויות רבות להכרת חטיבות שונות של יהודי תימן. ביקר במחנות העולים וראיין והקליט רבים הם. אף ערך רשימה הכוללת שמות של יותר מ-1000 יישובים שבהם חיו יהודים בתימן. חקר תעודות מן הגניזה הקהירית הנוגעות ליהודי תימן. בספרו 'התימנים' (ירושלים תשמ"ג) קובצו רוב מאמריו על יהודי תימן.