בַּלִידֵה משה בן יוסף

חי בסוף המאה ה-15 ובראשית המאה ה-16. חניך תקופת הביניים בין האסכולה הקדומה הנמשכת אחר תורתו של הרמב"ם לבין תחילת השפעת תורת הקבלה. מן הפוריים בחכמי תימן. כמה מחיבוריו סובבים על ספרי הרמב"ם, ובעיקרם פרשנות וליקוטים. חיבוריו: 'שרח אשת חיל' – מדרש על פרק לא' במשלי; 'שאלות' – ליקוטים ממדרשי חז"ל; 'טעמי תורה והלכה אלגוריים'; 'שרח אלדלאלה' – הערות למורה נבוכים לרמב"ם, חלקים א-ב, בצורת שאלות ותשובות; 'פירוש עשרה דברים שנבראו בין השמשות וזולתם' – על הפרק האחרון במסכת אבות; פירוש להקדמה העברית של הרמב"ם לפירוש המשנה; פירוש הלכות שחיטה ומאכלות אסורות להרמב"ם.

כן מיוחסים לו פירושים בצורת שאלות ותשובות על חלקים מספר 'משנה תורה' להרמב"ם; 'פירוש אסתר' בדרך שו"ת; 'פירוש איכה' (מהודרת ר' יוסף קאפח, 'חמש מגילות', ירושלים תשכ"ב); 'פירוש על עשר מכות' (מהדורת י"ל נחום, 'מצפונות יהודי תימן', חולון תשכ"א).
בן דוד אהרן, רב דוקטור, סופר, היסטוריון ואיש מחקר. נולד בשנת 1941 בכפר וטן אלמקאש במחוז צעדה שבתימן.

עלה לא"י ב-1951 עם הוריו בעליית 'על כנפי נשרים. בוגר 'ישיבת הדרום', 'מכללת מורשת יעקב' ברחובות, אוניברסיטת בר אילן (תואר ראשון ושני בחינוך) ואת התואר השלישי עשה באוניברסיטת ניו-פורט בארה"ב, בעל השכלה תורנית גבוהה ומוסמך לרבנות. עסק בחינוך כמורה וכמפקח במשך שנים רבות. שימש שנתיים כעוזר השר החינוך. חוקר במורשת יהודי תימן ומתמחה במורשת יהודי צפון תימן. כתב עשרות מאמרים וספרים אחדים שרובם עוסקים בתחומי התמחותו: מורשת יהודי צפון תימן, וביניהם הספר 'בית האבן'. משמש כיו"ר עמותת 'אהבת תימן'. [ילקוט 2024, טוביה סולמי].