אודות | אעלה בתמר

הקמת העמותה:

ארבעה עשר חברים מאנשי ביל"ו, יצאו בתאריך י"ב תמוז תרמ"ב 29 יוני 1882 לארץ ישראל, והגיעו לנמל יפו ביום י"ט תמוז תרמ"ב – 6 יולי 1882. לעומתם, התימנים הראשונים שעלו במסגרת "עליית אעלה בתמר" החלו את מסע העליה לארץ ישראל בחודש סיון והגיעו באמצע חודש תמוז שנת תרמ"א – 1881.קבוצה נוספת של עולים מתימן הגיעה בחודש אלול /ספטמבר תרמ"א/1881 ואחריהם קבוצה נוספת הגיעה בחג סוכות – תשרי תרמ"ב – אוקטובר 1881. למרות זאת, נפקד מקומה של עליית התימנים, כאשר בסוף שנות ה־70 של המאה ה־20 החל תהליך תכנון והתארגנות של משרדי ממשלה וארגונים שונים, לביצוע חגיגות ה־100 לעליה הציונית לארץ ישראל. 

כתוצאה מכך קבוצות ואירגונים מקומיים של יוצאי תימן בערים השונות בארץ, הקימו קול צעקה, ואף נשמעו קריאות למנהיגים בני תימן להתארגן במקביל ולהשמיע מחאתם. מכאן נולדה "עמותת אעלה בתמר" שבראשית הדרך נרשמה במשרד רשם האגודות – אגודת "אעלה בתמר", היה זה ביום ג' י"ז כסליו תשמ"א, 25 נובמבר 1980. (בשנת 1983 עת התקבלה החלטת ממשלה לרשום את האגודות כעמותות, נרשמה ביום ה־18 ביולי האגודה כ־עמותת "אעלה בתמר".) ביום רביעי נר ראשון של חנוכה 3 בדצמבר 1980 התקיימה ישיבת האספה הכללית של האגודה, בשעה 16:30 בבית הועד הפועל של ההסתדרות.

כלקח מההתעלמות מעולי תימן הגדירו מייסדי "עמותת אעלה בתמר" את המטרה הראשית של העמותה: הנחלת מורשת יהדות תימן על כל ענפיה, לכלל ישראל, כחלק בלתי נפרד מן התרבות היהודית, לדורות הבאים של ישראלים היושבים בציון ולמען העם היהודי כולו.

ארבעה נושאים עמדו במרכז התוכנית והגדרת היעדים של מייסדי עמותת אעלה בתמר: קידום חקר מורשת יהדות תימן, מגלות בית ראשון ועד עלייתם ארצה. חלוקת מלגות לסטודנטים וחוקרים מבני העדה. סיוע לנזקקים חולים וקשישים. וסיוע לגאולת שארית היהודים שנותרו בתימן והעלאתם ארצה. חברי ועדת היסוד ראו חשיבות בהקניית תרבותה ותרומתה הגדולה של יהדות תימן לבניין הארץ, והנחלת המסורות התרבותיות לצבור הרחב ולבני הנעורים, בדרך של ערבי הווי ותרבות, ערבי עיון ומורשת, ערבי שירה וכדו'. עוד נקבע כי עמותת "אעלה בתמר" תפעל על פי עקרון עבודה בהתנדבות, בדרך כלל.

תהליך ההקמה:

אבני היסוד עליהן הוקמה העמותה היו פעולות רבות בריכוזים שונים של יוצאי תימן ברחבי הארץ, פעולות תרבות בסיוע וגם בחסות גופים מקומיים. פעולות חברה ותרבות שיזמו פעילים במסגרות שונות סביב חגים, כמו מועצות הפועלים, ועדי עובדים, פעילי שכונות, ועוד. פעילי הסתדרות העובדים הכללית לרוב לרגל חגים ומועדים, יזמו ערבי עיון ושבתות עיון. בשלב זה טרם הקמת עמותת אעלה בתמר, בלטו כמה פעילים במקומות השונים שהניחו את היסודות להקמת העמותה.

היו אלה: חיים אושרי מבת-ים, סעדיה מזרחי מראשון לציון, שלום חבשוש מירושלים, מוטי לוי מאריאל, יחד איתם גם עובדיה בן-שלום מנתניה, טוביה סולמי מפתח-תקוה, חיים שרון ויוסף אופיר מחולון, מזל אחרק מתנועת המושבים ועוד רבים אחרים. לאור הפעולות הרבות היה הכרח למסד את ההתארגנויות מצד אחד תחת קורת גג אחת ומצד שני מסגרת כללית כוללת. לכן קבוצת המייסדים ובראשם ישראל ישעיהו, קבעו כי עמותת אעלה בתמר תהא מייצגת את כלל יהודי תימן בארץ ישראל, והיא לא תהיה מסגרת משפחתית או מסגרת המייצגת עיר או מחוז בתימן. בעקבות כך התכנסו המייסדים ובחרו את חברי ההנהלה: ישראל קיסר יו"ר, שלום סרי סגן יו"ר, סעדיה מזרחי הגזבר, יובל אלוני, (לימים ראש מועצת מטה יהודה), חיים אושרי, שמעון אביזמר, ציון גרמי, חיים טסה, בן ציון קיסר, יעקב ונה, יהודה מינס, ויוסף עוזרי. כבר מראשית הדרך הייתה הקפדה והמנעות מיצירת זיקה פוליטית לעמותת אעלה בתמר. ההתנהלות העמותה הייתה לאורך השנים בעלת אופי ציבורי ממלכתי, תוך פעילות מסורה ועקבית להשגת המטרות והיעדים, עקב בצד אגודל.

צעדים ראשונים:

בראשית שנות ה־80 של המאה ה־20, החלו עם חגיגות שנת המאה לעליית "אעלה בתמר". מופע גדול התקיים בתל מונד, בהשתתפות אלפי חוגגים, ובתמיכת יו"ר המועצה המקומית דאז מר משה נחום. עוד בשנת תשמ"ב ־1982 נערכו מופעים ואירועים באשקלון, ברחובות ובאשדוד. המלחמה בלבנון שיבשה והעיבה על החגיגות, משום כך הוחלט בעמותת "אעלה בתמר" להוסיף ולהשלים את האירועים שלא התקיימו גם בשנת תשמ"ג ־ 1983. נערכו אירועים מרכזיים גדולים בשלושה מרכזים: ירושלים, תל אביב ובצפון הארץ, במקביל אירועים קטנים יותר ברחבי הארץ. במקביל בעקבות פניית הנהלת העמותה, מנכ"ל משרד החנוך והתרבות דאז, מר אליעזר שמואלי, כתב הוראה בחוזר מיוחד, שהובילה לכתיבת תוכנית הוראה בשיתוף עם עמותת "אעלה בתמר" וכן בניית תערוכה נודדת בכל אזורי הארץ, ותערוכת קבע בבית התפוצות.

שגרת פעילות:

מאז הקמתה של עמותת "אעלה בתמר" היא פועלת באמצעות מאות פעילים חברים ומתנדבים בכל רחבי הארץ למען הנחלתה של מורשת יהדות תימן, במגוון דרכים כדוגמת ערבי עיון ותרבות הוצאה לאור של ספרי מחקר, ספרי עיון, סיפורים אישיים ומשפחתיים של בני יהדות תימן, ועוד. העמותה מפעילה בהתמדה כבר מראשית דרכה את מפעל קלטות ההנצחה – "והגדת לבנך", אשר מכיל מאות סיפורי חיים המסופרים ע”י יוצאי תימן. עד כה רואיינו למעלה מאלף אישה ואיש, האוצרים בתוכם זיכרונות וחוויות מימי ילדותם בתימן ועד קליטתם בארץ. חומר העדויות, תומלל בחלקו ונערך ע"י ד"ר משה גברא. העמותה ממשיכה בעבודת התמלול במאמץ להנגיש את כל הראיונות לציבור חוקרים מהאקדמיה.

עמותת אעלה בתמר "שנות ה-2000":

חיוניותו של ארגון אינה מתבטאת רק ביכולתו להתמיד, אלא גם ביכולתו להתחדש. את מקומו של שלום סרי כמנכ"ל העמותה החליפה ד"ר רחל ידיד שהיתה בין הפעילים המרכזיים של העמותה במשך שנים. בשנים אלו מספר הסניפים של העמותה בערים גדל וכיום יש לעמותה 15 סניפים ברחבי הארץ. מרכז הכובד של פעילות העמותה עבר מתל אביב לעיר רחובות, לפני כשבע שנים, היה זה מפנה חשוב בהתפתחותה. מעבר זה הוליד שיתוף פעולה פורה מאוד עם "מרכז מורשת יהדות תימן וקהילות ישראל". הפעילות ממשיכה ומשגשגת בכל המטרות והיעדים. לאחר שנשיא העמותה ישראל קיסר ז"ל נפטר, נבחר פרופסור אהרון גימאני, לנשיא עמותת אעלה בתמר.

בשנים האחרונות העמותה מפנה חלק מפעילותה גם לקהל הצעיר בני הדור השלישי והרביעי ליוצאי תימן בארץ ישראל. וכך ד"ר רחל ידיד אומרת: "לא אחת אנו שומעים מבני הדור השני והשלישי המצביעים בגאווה על היותם חלק מקהילת יוצאי תימן. כמו למשל : 'שמי יובל רבינוביץ' ואני תימני'. האם הגחנון, הכובאנה והחלבה הם שמגדירים את יובל רבינוביץ' כ-'תימני'? העמותה פועלת בקרבם במטרה ליצוק תוכן ומשמעות לאמירה זו. העמותה יוזמת ומקיימת חוגי ערבית, קורסים ברמה אקדמית העוסקים בתולדות יהודי תימן בארץ ובגולה. כיום לאחר כ־37 שנות עשיה מרשימה של עמותת אעלה בתמר, ניתן לומר כי לכלים ולמכשירים שיצרה, יש ערך מוסף גם לצעירים."

המבנה הארגוני של העמותה:

נשיא העמותה – פרופסור אהרן גימאני, יושבת ראש והמנהלת הכללית – ד"ר רחל ידיד, חבר הנהלה ויו"ר קרן המחקר – שלום סרי. חבר הנהלה וקרן המחקר ויו"ר מחלקת אירועי תרבות – טוביה סולמי. גזבר העמותה – מוטי לוי, עורך "קול בתמר" – גרשון בן יעקב כהן, מנהלת משרדי העמותה רונית לנדסמן. ראשי הסניפים: שושנה יצחקי יו"ר סניף אליכין-נתניה, דינה בגריש יו"ר סניף רעננה ואיציק וקשי יו"ר סניף כפר סבא. פיני מנצור יו"ר סניף הרצליה. טובה יוסף יו"ר סניף דרום השרון ומיכאל לוי יו"ר סניף יהוד. טוביה סולמי יו"ר סניף פ"ת, יואב כהן יו"ר סניף תל אביב ואלישבע שפיגלמן יו"ר סניף רמת גן. מיכל מסורי יו"ר סניף באר יעקב, רינה צדוק יו"ר סניף נס ציונה ומזל דוד יו"ר סניף רחובות. פנחס הורוביץ יו"ר סניף קרית עקרון, אבי גיאת יו"ר סניף גדרה וברכה טל יו"ר סניף אשקלון ויישובי חוף אשקלון.

מפעל הספרים:

כאמור אחד המטרות הייתה הוצאה לאור של מחקרים ופרסומים בנושאי מורשת יהודי תימן. לצורך כך הוקם בעמותה גוף שקבל את הכינוי "מפעל הספרים" בראשו עמד סגן יו"ר העמותה, מר שלום סרי אשר רכז בידיו את המלאכה. כמה מן הספרים יצאו לאור בשיתוף ובתמיכה של מוסדות אקדמיים ומשרד החינוך. מפעל הספרים הבליט והדגיש את ייחודה של עמותת "אעלה בתמר", כגוף המעודד מחקר אקדמי וחוקרים מתחומים שונים. אחד הספרים הראשונים שהוציאה העמותה לאור היה הקובץ "סעי יונה", אשר זכה להפצה באלפי עותקים. הספר יצא לאור בשנת 1983 לרגל מאה שנה לראשית עליית היהודים מתימן בשנת תרמ"א – תרמ"ב.

מכאן ואילך התרכז מפעל הספרים של העמותה בנושאים המוגדרים הבאים: עלייה והתיישבות, שירה ומחול, לבוש ותכשיט, תזונה ורפואה. מפעל הספרים של העמותה חפף עם הצורך של כמה מן החוקרים הצעירים שחיפשו דרך לפרסם עבודותיהם לקהל הרחב. סוגה נוספת היא של סיפורים אישיים, במטרה לעודד כתיבת חיבורים אישיים ע"י יחידים. הכותבים קיבלו מעמותת "אעלה בתמר" עידוד, תמיכה וליווי, החל מתהליך הכתיבה ועד לפרסום ולהפצה של חיבוריהם.

כתב העת "קול בתמר":

"קול בתמר ביטאון המבקש להודיע ברבים מרגליות ומכמנים ממורשת יהודי תימן," יוצא לאור אחת לחודשיים, והעורך גרשון בן יעקב כהן. (עד כה 25 חוברות, כולן באתר העמותה) כתב העת יוצא במתכונת צנועה, ומאגד מאמרים וכתבות מתחומי ההגות והמחקר, דברי חכמים, בריאות, עניני דיומא ועוד.

מכון מחקר:

"בואי תימן: מכון מחקר בינלאומי למורשת ותרבות."
בראש המכון עומד פרופ' אהרן גימאני, נשיא עמותת אעלה בתמר. המטרה המרכזית היא: קידום מחקר אקדמי במורשת יהודי תימן והוראתה לציבור הרחב. בין היעדים המרכזיים – קידום פעילות מחקרית של מורשת יהודי תימן משלושה היבטים: הקהילות היהודיות בגלות תימן, קשרי יהודי תימן עם שאר תפוצות ישראל, ועליית יהודי תימן והתיישבותם בארץ-ישראל. המכון ישאף במידת האפשר, לשמש כבית רוחני לחוקרים בתחומים מגוונים על ידי הענקת מלגות וסיוע לחוקרים, וישתדל לדאוג לקשר ביניהם על ידי מפגשים תרבותיים מעת לעת שבהם יציגו החוקרים את פירות מחקריהם, ומפגשים אלו יהא בהם תרומה נכבדה בהפריה ההדדית שתהיה בין החוקרים.