אֶעֱלֶה בְּתָמָר (עלייה) כינוי לעלייה הראשונה של יהודי תימן, על פי הכתוב בשיר בשירים ז,ט, "אמרתי אעלה בתמר": - בגימטריה: תרמ"ב (1882), היא שנת העלייה הראשונה. אין כל מקום להנחה…

אִסְמַאעִילִים כת מוסלמית שיעית קיצונית ששלטה בכ'ליפות הפאטמית במצרים במאות ה-10 וה-11. הכת קבעה לה אחיזה בתקופה זו גם בתימן, בעיקר במערבה ובצפונה. מבחינה דתית התייחדה בפרשנות אלגורית של הקוראן…

אַלְפַאט' (אלפאץ', מלים, ביטויים) – סוגה ידועה בספרות הלקסיקוגרפית הערבית היהודית בימי הביניים והיא פירוש מלים קשות בטקסט נתון, לא בסדר א"ב אלא בסדר המלים בטקסט. חיבורים רבים בשיטה זו…

אִגֶרֶת תֵימָן איגרת שנשלחה בשנת 1172 על ידי הרמב"ם לר' יעקב בירבאַהֲרוֹנִי בן-ציון – מראשי הקהילה היהודית בעדן. ב-1939-1928 כיהן כנציג מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית בעדן וסייע לעליית יהודי…

אֲגֻדַּת אַחִים ארגון יהודי פילנטרופי, שהוקם בלונדון ב-1870, כמקביל לארגון כי"ח (כל ישראל חברים (lliance Lsraelite Unuverselle A=AIU ), שהוקם בפריס ב-1860. הארגון נועד לפעול לרווחת קהילות יהודיות הנתונות להשפעת…

אַשְׁמוּרוֹת מנהג רוב קהילות ישראל לומר סליחות מראש חודש אלול ועד ערב יום כיפור, ובפי יהודי תימן: אשמורות, על שם זמנן – מחצות הלילה ועד קרוב להנץ החמה. נוסחן לקוח…

אַרְבֶּה (ג'ראד) יהודי תימן נהגו לאוכלו לפי שהוא מותר מן התורה (ויקרא יא.כב.), ומסורת בידיהם מה הם הסוגים המותרים. בנוח הארבה, עם שקיעת החמה, מעל הגגות צפו מקום מנוחתו ולפני…

אַרְגּוֹב, זוהר ישראל, 1987-1955. זכה בפרס ראשון בפסטיבל הזמר הישראלי "דרור" בשיר 'הפרח בגני' שכתב א' מדינה. מאז שבר את כל השיאים באהדת הקהל בהופעות ובמכירות. התוודע לראשונה לסמים קשים…

אִסְמַאעִיל (שריף) קנאי דת מוסלמי שמוצאו במכה. ב-1847 קרא לסילוקם של הבריטים מעדן ושל היהודים מתימן כשהוא אחוז התלהבות מיסטית-דתית ואחריו המון רב של ריקים ופוחזים. פעל בדרום תימן, בעיקר…

אִסְמַאעִיל (אמאם) בן האמאם אלקאסם, מייסד השושלת הקאסמית של האמאמות הזיידית בתימן. שלט בשנים 1676-1644. קנאי לדת האסלאם ונחשב בעיני המוסלמים למדך חסיד. היה עוין ליהודים בטענה שתמכו בשלטון התּוּרְכִים…