חַגְ'בֵּה יישוב שכל תושביו היו יהודים. היה לו מעמד של ריש גלותא. על פי המסורת , קודם האיסלאם ישבו במקום עובדי אלילים שנכחדו בצרעת. במקום שני בתי כנסת ("בני יוסף"…

חִבְּשׁוּשׁ יחיאל נולד בצנעא ב-1913. למד מפי ר' אלעזר קֹורַח ואחר כך מפי הרב יחיא קאפח. עלה ארצה ושקע מיד בפעילות ענפה ב"קלוב הפועלים התימניים", בהקמת פלוגות עבודה ב"קיבוץ השדה"…

זַרְחִי ישראל סופר ארץ-ישראלי. ביצירותיו תיאר פרקי התיישבות בא"י בעת החדשה. מחשובי ספריו: 'כפר השילוח' (תל אביב תש"ח), המתאר את חיי עולי תרמ"ב בירושלים בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20.…

זִרּ (ציפורן התבלין, קרונפל, איגנית הציפורן) תבלין המופק מעץ ירוק-עד הנפוץ בארצות הטרופיות. גידלוהו בשל כפתורי פרחיו המכילים בלוטות שמן ריחני – "שמן הציפורן". אבקת פרחיו המיובשים משמשת כתבלין לסחוק,…

זַפַהּ מילה ערבית המציינת בכל המרחב הערבי תהלוכה ושירים המלווים את הובלת הכלה והחתן בטקסי החתונה השונים. שירי זפה הם פזמוני עָם פשוטים ופונקציונליים , שלחניהם בנויים על משפטים מוסיקליים…

זְעוּט טבק להרחה העשוי מאבקת עלי טבק מאיכויות שונות בתוספת חומרים חריפים ובושם מיוחד לשבֵּח את ריחו ולעדן אותו. בדרך כלל, נשאף דרך נחירי האף או מושם בחלל הפה, בין…

זָנוֹחַ מושב בהרי יהודה כשלושה ק"מ דרומית לבית שמש. נקרא כך בעקבות היישוב המקראי (יהושע טו.לד) המזוהה עם כ'רבת זנוח הסמוכה. משתייך לפועלי אגודת ישראל. נוסד ב-1950 על ידי עולי…

זַנְגַ'בִּיל, זנג'ויל (זנגביל רפואי) תבלין. צמח חד-פסיגי. גדל באזורים טרופיים ומולדתו הודו. קנה השורש שלו נמכר בשתי צורות: זנג'ביל שחור לא קלוף, ולבן קלוף שלם או טחון לאבקה. בשל ריחה…

זַלַאבִּיֵה ראה: לחם ומיני מאפה

זַיְדִים , זיידים כת דתית הנמנית על הפלג השיעי באסלאם. קרויה על שם האמאם החמישי בשושלת הצאצאים של מוחמד נביא האסלאם – זייד בן עלי זין אל עאבדין. בניגוד לכתות…