חוקים שנועדו להשפיל את מי שאינם מוסלמים, להחלישם מבחינה כלכלית ולבודדם מאוכלוסיית הרוב המוסלמית. על פי המסורת המוסלמית נתקבלו החוקים הללו על ידי הכ'ליף האומיי עומר השני (720-717). הם נהגו בתימן בימי השלטון העבאסי אבל לא נהגו תחת השלטון הזיידי אלא רק מן המאה ה-16.
להלן כמה מחוקי האפליה הבולטים: איסור בניית בתים גבוהים משל המוסלמים; איסור פתיחת חלון כנגד חצרו או חלונו של מוסלמי; איסור הקמת בתי כנסת חדשים; איסור לבישת מלבושים מהודרים וצבעוניים; חיוב הליכה לשמאל המוסלמי; חיוב הקדמת שלום למוסלמי; איסור רכיבה על סוס; רכיבה על חמור כשהרגליים בצד כרכיבת נשים; איסור נשיאת נשק; איסור לימוד הקוראן; איסור להשפיע על מוסלמי להתגייר.
ההקפדה על חוקי האפליה היתה חמורה בערים, פחותה הימנה בכפרים והתעלמות כמעט מוחלטת ממנה בקרב השבטים בצפון, במזרח ובדרום.