זַנְגַ'בִּיל, זנג'ויל (זנגביל רפואי)

תבלין. צמח חד-פסיגי. גדל באזורים טרופיים ומולדתו הודו. קנה השורש שלו נמכר בשתי צורות: זנג'ביל שחור לא קלוף, ולבן קלוף שלם או טחון לאבקה. בשל ריחה וטעמה משמשת אבקתו תבלין למרק, לחרוסת ולקפה (יחד עם קרפה-קינמון, הל ועוד). משמש לריפוי מיחושי ראש והצטננות על ידי מריחתו על המצח או שתייתו בקפה.