צנעא, תרכ"ט (1869) – תל אביב, תשי"ט (1959). תלמיד אביו ר' אהרן הכהן, אך עיקר לימודו מפי ר' יחיא קאפח. בצעירותו למד מפי ר' יוסף בן שלום קֹורַח ובנו ר' חיים. רב בית הכנסת "בית אלשרעבי". נתפרסם בחוגי הלמדנים כחכם מופלג ועסקן מפולפל כאחת. אף שלא שימש במשרה רשמית, השכימו רבים לפתחו לברר דבר הלכה. משלהי שנות השלושים חתום על תשובות הלכתיות. כמסורת משפחתו עסק בתפירת בגדי בית המלכות ופרנסתו ברווח. בתש"ב (1942) עלה ארצה ונמנה לנשיא ישיבת "אוהל תורה" בתל אביב בראשות חתנו ר' שלום יצחק הלוי. [מתוך "לקסיקון תימן 2024", הוצאת "אעלה בתמר"].