דמארי שושנה, בת זכריה – נולדה בד'מאר שתימן ב-31.3.1923. עלתה עם משפחתה ב-1924 , נפטרה ב-14.2.2006. בעלה שלמה בושמי נולד בעירק ב-1912, נפטר ב- 28.5.1986. בתה היתה נאוה בושמי. משפחתה התיישבה בראשון לציון. לימים התמנה אביה לרבם של יהודי תימן בראשון לציון. בגיל 13 עזבה את בית אביה והצטרפה לסטודיו הדרמתי "שולמית" בתל אביב, שהתמקד בפולקלור תימני. שם למדה משחק, אך תוך זמן קצר נתגלתה כזמרת מחוננת. בסטודיו הכירה את מנהלו שלמה בושמי ונישאה לו, והיא אך בת 16 (הוא נולד בעירק ב-1912). בושמי השפיע רבות על דרכה האמנותית ועל אישיותה. כשרונה המוסיקלי , קולה העמוק והמיוחד, הנטייה למשחק והיוצרים הגדולים (נתן אלתרמן ומשה וילנסקי) שתרמו לרפרטואר שלה, עשוה לכוכבת-על של הזמר הישראלי.
בהופעותיה על הבמות הגדולות בעולם ייצגה את ישראל בכבוד ובגאווה. הופעותיה הרבות בפני חיילי צה"ל היו אירועים בלתי נשכחים. כשרונה האמנותי התגלה בתחומי נוספים: סרטים, ציור, רקמה ופיסול. החן והחיוניות שלה לא פגו כל חייה והיא הוסיפה להופיע במופעים יוקרתיים במיוחד. ב-1988 הוענק לה פרס ישראל על תרומתה הייחודית בתחם הזמר העברי וזכתה בצדק לתואר הזמרת הלאומית ומלכת הזמר העברי.