נולד בג'בל עמר צפונית לצנעא בשנת 11.7.1930 לאביו הרב שלום. שהיה נשיא הקהילה ונציגה בפני השלטונות. עלה ארצה עם משפחתו ב-1.3.1949. נפטר ב- 14.5.20. יצא מתימן כשהוא בוגר ולאחר שזכה להשכלה רבנית. עקר לעדן ושם זכה לקבל השכלה מודרנית שהכשירה אותו לשמש מורה במחנה גאולה – בחאשד. עם עלייתו ארצה התמנה למורה וכל חייו היה איש חינוך.
פעילותו במחנה גאולה הכשירה אותו מיד לאחר העלייה להשתלב בפעילות ציבורית לקידום עולי תימן בתחומי החינוך, שימור המורשת ומעל הכל בהגנה על זכויותיהם של יוצאי תימן בארץ. ב-1964 הקים את עמותת "אפיקים" שהקימה את עיתון אפיקים, וכללה צעירים ובוגרים אנשי חינוך ומשכילים שפעלו שנים רבות יחדיו. היה ממקימי 'הוועדה הציבורית לילדי תימן הנעדרים' ושנים רבות הנהיג את המאבק הציבורי. היה לוחם קנאי ללשון העברית ובמיוחד לעברית שבפי יהודי תימן. שנים רבות לחם לשיבוץ מורשת יהדות תימן והמזרח בתכני הלימוד ולשיבוץ צעירים יוצאי תימן בלימודי רפואה והצליח.