ג'ספאן יהודה ובניו: יוסף ושלמה – סופרי סת"ם נודעים. האב חי בצנעא ב-1837-1765. התפרנס ממלאכה זו, אך פרנסתו היתה קשה. אשתו הראשונה בת הדיין אברהם מנזלי נפטרה והוא נשא אשה אחרת. לעת זקנתו נולדו לו הבנים יוסף ושלמה. כתב שירים וקינות על הבצורת בשנת 1808 ועל טמעת בַּכִּיל (1818) . נודע בספרו המקיף 'מנחת יהודה" – ליקוטים לתורה ולמגילות מ-300 ספרים בערך (רבים מהם ספרי מקובלים) על דרך פרד"ס, ובתוכו שילב את חיבורו 'פנים חדשות' – חידושים מקוריים. מביא גם מחכמי תימן כגון: חמיו ר"א מנזלי, ר' אברהם הלוי אלשיך ור' סלימאן צאלח. כתב את הספר בארבע מהדורות והזכיר בו חיבור אחר משלו: 'לוויית חן' – פירוש להפטרות. ערך דיואן וכתב לו הקדמה. שני בניו המשיכו דרכו והעתיקו חיבורים רבים. הבן יוסף העתיק את 'מנחת יהודה' ובשל כך נחלקו החוקרים מי המחבר (אפיקים, גליונות טו-יט). חיבורי הבן שלמה: 'חשק שלמה', – ליקוטי טעמים לתורה (כ"י); 'שמע שלמה' – ליקוטים לשלוש מגילות (1867, כ"י); 'דברי שלמה ' (נזכר באחד מחיבוריו בלבד).