גרגירי שוּמשומין שנִשרו במים וקליפתם הוסרה בשפשוף. נאכלים לאחר קלייה בתוספת מלח. מַדְקוּק: קליות שונים (קטניות, אגוזים, שקדים, שומשום וכיו"ב) טחונים במטחנה או כתושים במכתש. מוגש לזקנים שהלעיסה קשה עליהם ולילדים קטנים. מַכְפַגּ': פולים שרויים היטב עד בקיעת קליפתם וצמיחת נבטיהם, קלויים בתוספת מלח. נאכלים ללא קליפתם. עְגּ'וּם: קלי תירס יבש מסוג מיוחד שאינו מתבקע בעת קלייתו, בתוספת מלח. שומר על פריכותו. עֲתַר: סוג אפונה מיוחד שרוי וקלוי בתוספת מלח. עֲתַר דְכִ'ש: נקלה עד היותו פריך. פְ'שַׁאר: קלי תירס יבש מסוג מיוחד המתבקע בעת קלייתו, בתוספת מלח. נפחו מתרחב מאוד בצורת תפרחת בעלת צבע לבן צהבהב. מוּכּר בארץ בשם "מן אמריקאי" [פּוֹפּ-קוֹרֶן]. קִלֵּא: פולים שרויים וקלויים בתוספת מלח. קלא דכ'ש: נקלה עד היותו פריך. קֻרְטֻם: קלי מזרעוני חריע לבנים הדומים לגרעיני חמניות שחורים. נקלים בתוספת מלח. קַרְע: גרעיני דלעת לבנים שרויים במים וקלויים בתוספת מלח. משום מה לא נהגו בתימן לקלות גרעיני אבטיח. תַוְהַם: גלעיני שקדים מרים, מפוצחים ומושְרים במים במשך כמה ימים לשם הפגת מרירותם. נקלים בתוספת מלח לאחר קילוף ציפתם החומה. נשמרים ונאכלים מדי שבת בתוך הג'עלה. בתימן נהגו לעסוק בהכנת התוהם בט' באב אחה"צ, כנראה להעברת הזמן. תֻנְפַאשׁ: דורה מסוג מיוחד המתבקעת בעת קלייתה, בתוספת מלח. נפחה גדל בצורת תפרחת בצבע בהיר. באכילתה מורגשת אווריריוּתה הנעימה.