מאת טוביה סולמי
שירת הנשים היהודיות בתימן שואבת גם מן האמונה היהודית נוסף לתכנים כלליים. חוקר המעוניין להכיר את תרבותה ומורשתה של בת תימן היהודייה – חייב לחזור אל המקורות שבאמצעותם היא ביטאה את עצמה כאישה וכיהודייה והעבירה זאת מדור לדור.
במושג מחאה הכוונה לביטויים של התנגדות ליחס מזלזל או לפגיעה ברגשות האישה או במעמדה. אך אני מוצא בשירה זו לא רק מחאה על רקע היותה אישה, אלא גם רצון לנטילת יוזמה וחתירה לדומיננטיות ולהשפעה, יותר מן המקובל באותה חברה.