ספרות תימן הקדומה כגון הפירוש על הרי"ף למסכת חולין (מהדרות י' קאפח, ירושלים תש"ך) וממצאי גניזת קהיר, מלמדת על קשר הדוק בין יהדות תימן לבין גאוני בבל (1050-650). שני הגאונים החשובים ביותר מבחינת הפסיקה ההלכתית של חכמי תימן היו ר' שמעון קייארא בעל 'הלכות גדולות' (על פי מסורת תימן נתחבר ב-743), ועל פי המקובל ב-843. כ"י יחיד שלו נשמר בתימן), ורס"ג (942-882?9. השפת רס"ג יותר גדולה, בפרט בסידורו, שצורת עריכתו מתגלה בתכלאל. לדברי מהרי"ץ, רס"ג והרמב"ם גם יחד נחשבים "מאריה דאתרין".