בֲּדִיחִי אברהם בן יהודה

צנעא, תר"ט-תרצ"ט (1939-1849). תלמיד ר' חיים קֹורַח. מראשי הישיבה הכללית "בית צאלח". תקופה מסוימת למד והתפלל בבית מדרשו של חברו לספסל הלימודים ר' יחיא קאפח. גזבר קופת ההקדש עד תרפ"ט. חתום על תשובות הלכתיות לחכמי תימן ורובן בספר 'גנזי מלכים' (כתב יד) לר' יחיא עומיסי מרדאע. דרשן מפולפל, תקיף בדעותיו, ולא פעם אמר עליו ר' יחיא בן שלום אביץ' "ולא ישוב בפני כל". אך השקפת עולמו ידעה תנודות, אף שזוהה עם תנועת דור דעה או כנוטה לה. צורף זהב והיה ידוע כבעל נכסים מרובים בצנעא ומחוצה לה.