תזכורת – הפרעות ביהודי עדן בכסלו תש"ח (דצמבר 1947 )
טוביה סולמי
התאריך "כ"ט בנובמבר" הוא תאריך מכונן בתולדות עם ישראל ומדינת ישראל, אך חשובלהזכיר כי לגבי יהודי תימן ועדן הוא משמש גם תזכורת לאחד האירועים הקשים ביותרבתולדותיהם – והכוונה לפרעות שהתחוללו בעדן ובעיר שיך עות'מאן הסמוכה לה ימים מעטים לאחר כ"ט בנובמבר 1947 . מטבע הדברים, שהדיוני ם, שהיו צפויים להתקיים באו"ם על התוכנית לחלוקת א"י בין היהודים לערבים, גרמו להגברת המתח בא"י ובארצות ערב שהתבטא בעליה באירועים ביטחוניים נגד יהודים. עם קבלת ההחלטה באו"ם על החלוקה פרצה שמחה גדולה בקרב היהודים בארץ ובעולם, אבל היא הביאה להתפרצות גל של הסתה, הפגנות, שביתות ופגיעה ביהודים וברכושם ברחבי העולם הערבי והמוסלמי. למרבה, הצער השיא של פעולות האיבה הללו התחילו ביהודי תימן בשני מקומות בעולם: בשכונת התקווה שהותקפה ע"י הערבים ופתחה את האירועים שהובילו למלחמת השחרור, ובערים עדן ושיך עות'מאן שסבלו מפרעות שגרמו לעשרות נרצחים ופצועים ולנזק רב לרכוש .
לזכר הנרצחים נביא בסוף דברינו קישור אל סרטון מרגש שהופק ע"י חברנו איתמר פנחס,
יבוא על הברכה . ואנו נביא כאן רק את עיקרי הדברים על המאורעות תוך הפניית המתעניינים לעיין בספרים הרבים העוסקים במאורעות אלה, או אפילו להסתפק בשיטוט בגוגל, המכיל חומר רב ומעניין.
המאורעות בעדן ובשיך עות'מאן
למחרת החלטת האו"ם גברה ההסתה נגד היהודים והציונות בעדן ובאזורי החסות הבריטיים, שהגיעה לשיאה בהכרזת שביתה כללית שליבתה את האווירה והביאה להתגודדות המוני פורעים ערבים מול הרובע היהודי בעדן. ואז, ביום שלישי, י"ט בכסלו תש"ז ) 2.12.1947 ( התחילו התקפות של המוני פורעים על בתי היהודים, מוסדותיהם הציבוריים ועסקיהם המסחריים. למרבה הצער, תגובות הממשל הבריטי ביומיים הראשונים היו הססניות ומזיקות לאחר ששלחו להרגעת המצב יחידות צבא שלהם שהיו מאוישות בחיילים ערביים. הללו תרמו להגברת המהומות והשתתפות בעצמם בביזה ובפגיעות ביהודים. במקביל לפרעות בעיר עדן התפתחו פרעות גם בעיר שיך' עות'מאן שם חיו כמה מאות יהודים, כמחציתם אזרחים מקומיים ומחציתם פליטים מתימן שהמתינו לעלייה. רק לאחר שלושה ימים, ב – 4.12.47 , ולאחר פניות לגורמי חוץ, ובראש וראשונה לממשלה הבריטית בלונדון הפעילו הבריטים יחידות צבא מהימנות שהפסיקו את הפרעות ולאט לאט החזירו את השקט לערים אלו. אולם המאורעות הביאו לחורבנה של הקהילה היהודית
העשירה בעדן, להשמדת הקהילה בעיר שיך עות'מאן ולאובדן הביטחון ליהודים בתחומי הפרוטקטורט הבריטי. מצב מסוכן זה היה ללא ספק בין הגורמים שדחפו את הבריטים בסופו של דבר לתת הסכמתם בדצמבר 1948 ליציאת היהודים שבתחומם אל ישראל ואחר
כך, ב- 1949 , לאפשר עליית כל היהודים מתימן דרך שטחיהם ישירות לישראל במסגרת מבצע עליית "על כנפי נשרים".
במהלך המאורעות נרצחו בעיר עדן 73 ובעיר שיך עות'מאן נרצחו 17 . מספר הפצועים עלה על 76 ; מאות חנויות יהודיות בעדן ובשיך' עות'מאן נשדדו ונשרפו. ארבעה בתי כנסת נשרפו ו- 220 בתי יהודים נשרפו או נבזזו. שני בתי ספר יהודים, האחד לבנים והאחר לבנות, רוקנו מכל תוכנם והועלו באש .
שמות הנרצחים חקוקים על האנדרטה שהוקמה לזכרם בבית העלמין בעיר חולון. ניתן לצפות בסרטון בכתובת:
בברכה,
טוביה סולמי