נולד בג'חאף (בסמוך לצ'אלע) ב-1911 ונפטר בפתח תקוה ב-1999, עלה ארצה ב-1925. ב-1927 היה עם קבוצת מתיישבים יוצאי צ'אלע ממקימי מגדל עדר. לאחר פינוי היישוב בעקבות פרעות תרפ"ט עבר למחנה יהודה שליד פתח תקווה והיה ממייסדי 'כרם התימנים של פתח תקווה' ואף שימש כמוכתר הראשון בו. בשנים 1973-1930 שירת במסגרות שונות בענייני ביטחון: "הגנה", נוטרות ומשטרת ישראל. זכה בתארים: יקיר העיר, ה"הגנה" ויקיר ההסתדרות. ב-2023 יצא לאור הספר 'תהילה לדויד' שנכתב ע"י טוביה סולמי ועסק בדמותו ובתולדות קהילת יהודי אלצ'אלע שהוא נמנה עליה.