עיירה שהשתייכה בעבר לאזור החסות של עדן. רוב תושביה היו מוסלמים, אך נמצאה בה שכונה של יהודים בעלי אזרחות בריטית. חשיבות עיירה זו בתולדות עליית היהודים לא"י בכך, ששימשה במשך כמה שנים לפני הקמת מדינת ישראל כמקלט-מעבר לפליטים שבאו בתימן בדרכם לא"י. התושבים היהודים הקבועים במקום היו מקרב יהודי עדן, והם הגישו סיוע לאחיהם שהיו בדרך לעלייה. חלק מן הפליטים התרכז ב"בית ההקדש" וחלקם התגורר בסוכות שהוקמו בסמוך לבית הכנסת. בפרעות שפרצו בעדן ב-1947 דרשו השלטונות הבריטים מן היהודים במקום לעזוב ולעבור למחנה גאולה.