יישוב חלוצי ראשון בהר חברון, לימים גוש עציון, בהסתמך על הפסוק "ויסע ישראל ויט אהלה מהלאה למגדל עדר" (בראשית לה, כא). נוסד בתרפ"ז על ידי אגודת "זכרון דוד" של חרדים אשכנזיים מירושלים. אליהם הצטרפו 12 משפחות תימניות מתל אביב, פתח תקוה וירושלים ובראשן משפחות כובאני ושמחי עם הרב עודד חסן שמחי. במקום הוקמו צריפים ומבני אבן, בית כנסת, מקווה טהרה וישיבת "אוהל רחל". אתר היישוב במדרון גבעת המנזר. כל מתיישב קיבל חמישה דונמים, עצי פרי, רפת ועדר צאן. היישוב ניטש בעקבות מאורעות תרפ"ט. במאורעות תרפ"ט 1929 נתבקשו התושבים ע"י שלטונות המנדט לפנות את המקום למרות שהם חיו בשלום עם שכניהם הערבים ואף זכו להגנתם. רובם הגיעו לפתח תקוה שם הקימו את שכונת 'כרם התימנים של פ"ת'. לימים נמכרה אדמת היישוב לחברת "אל ההר" מייסודו של ש"צ הולצמן ועל שמו נקרא המקום גוש עציון (הולץ, בגרמנית: עץ). [מתוך "לקסיקון תימן 2024", הוצאת "אעלה בתמר"].