כֻּחַיְל , שֻׁכְּר (שׁוֹכְּר כּוּחַיְיל)

בשם זה נקראים שני משיחי שקר שהופיעו בתימן במאה ה-19: הראשון פעל ב-1868-1861 והשני 1870-1868. הראשון , תושב צנעא, מתואר כתלמיד חכם, יודע מקרא, זוהר וקבלה, צנוע ופשוט, האמין במשיחיותו, התגרש מאשתו, הרבה בתפילות ובתעניות, שנא מתנות וסובב בכפרים ובערים לבשר את בוא הגאולה ולעורר את האנשים לחזור בתשובה. לאחר שנתיים השתקע על הר טיאל, שם מצא את מותו על ידי אורבים מבני ג'בר בשליחות האמאם. לעומתו השני, שהציג את עצמו כגלגולו של הראשון, מתואר כאיש מזימות, שחצן, רודף בצע שאהב את הנאות העולם הזה, שלח שליחים ואגרות לרחבי תימן ומחוצה לה (עדן, הֹדו, מצרים וא"י), הסתבך בענייני כספים ונאסר, הוגלה לאיזמיר, ולבסוף מת ערירי בצנעא (1878). [מתוך "לקסיקון תימן 2024", הוצאת "אעלה בתמר"].