הצורפות נחשבה בתימן משלח יד מכובד ביותר במשלחי היד של היהודים. התכשיטים היו עשויים כסף (בצנעא גם כסף מוזהב) והשתלבו בהם צורות קבועות בנושאים אופייניים לסגנון התימני. הטכניקות הבולטות היו פיליגרן וגרנולציה. לעתים השתלבו בתכשיטים פנינים, אלמוגים, ענברים או זכוכית צבעונית. לכל תכשיט היה ייחוס לגיל, למין, למעמד ולמצב הכלכלי. ראויה לציון העובדה, שבערים גדולות היו התכשיטים שהתקשטו בהם יהודים שונים בתכלית מתכשיטי המוסלמים. בכפרים היו ההבדלים קטנים יותר. רוב התכשיטים יוצרו בעבור הכלה, שהתכסתה בהם מכף רגל ועד ראש.