חכם ממוצא ספרדי, יליד קושטא ותושב ירושלים, שנבחר על ידי ר' משה הלוי, הרב הראשי באימפריה העות'מאנית, לכהן בתפקיד החכם באשי [רב ראשי] של יהודי תימן. תחילה כיהן בתפקיד זה ר' סלימאן קארה, הראב"ד בצנעא, אך אי-ידיעתו את הלשון התּוּרְכִית ומנהגי התורכים מנעה ממנו מלמלא את תפקידו באופן יעיל. ש' הגיע לתימן ב-1876 ומיד החל בפעילות נמרצת לארגון הקהילה לאחר שנערכה לו קבלת פנים מכובדת ביותר על ידי השלטון התורכי בתימן, לפי שהיה ממונה מטעם השלטון העות'מאני. הציפיות ממנו היו גדולות ביותר, אולם הוא נכשל בתפקידו משום שלא עלה בידו לרכוש את לבות בני הקהילה, שלא היו רגילים לארגון קהילתי הדוק, ובייחוד תשלום מיסים. המתח בינו לבין בני הקהילה על כל שכבותיה גבר באופן שלא יכול למלא את המוטל עליו. שנתיים וארבעה חודשים לאחר הגיעו לתימן נפטא ממחלת השחפת שהיה נגוע בה. וזמן קצר לאחר מכן שבו בני משפחתו לתורכיה ומשרת החכם באשי חזרה לר"ס קארה.