הטלית, ששימשה לבוש יום-יומי ליהודי תימן, בדרך כלל לגברים מצנעא וסביבתה, ארוגה צמר שחור או חום. כנגד בעל ארבע כנפות חוברו עליה בארבע פינותיה ציציות. היא שימשה לא רק לתפילה אלא גם כשמיכה במסעות או לצרור בה מטענים על הכתף, בדומה לשמלה שבמקרא. הש' שנארגה במיוחד מצמר דק, חום ועדין, נקראה "שמלה בלדי" והשתמשו בה בעיקר בשבתות ובחגים וכן החתן ביום חתונתו. בנוסף לש' היו סוגי טליתות אחרים. הטלית הלבנה נכנסה לשימוש בתימן רק בראשית המאה ה-20.