שכונה עירונית של יוצאי תימן בתחום ראשון לציון. מקור השם בפסוק "בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים" (תהלים קכו,א). נוסדה בתרפ"ד (1924) על אדמה פרטית שקנו עולים מחידאן שהופנו לראשון לציון בתר"ע (1910). תחילה אכסנה המושבה את 30 המשפחות הראשונות ברפתות ובאורוות ובבית העם שדמה לאורווה. אחר כך הקימה להם חברת פיק"א צריפים. העולים עבדו לרוב ביקב, אך עסקו גם בשמירה, בבציר ובכל עבודה בכרמים. בתרפ"ד קנו כרם בן 48 דונם והוא חולק למגרשים בעבור 19 משפחות. "הקרן לבניית בתים לפועלים" הסכימה לבנות להם בתים על מגרשיהם. המוסדות דרשו להלאים את מגרשיהם אך הם התנגדו. לבסוף הוסכם שכל אחד ימכור חלק ממגרשו לקרן הקיימת לישראל, והבתים נבנו. שרה לוי, נדבנית ידועה מסינגפור שנזדמנה למקום, תרמה לשכונה בית כנסת מפואר, מקווה ובאר. בית הכנסת והמקווה נבנו לאלתר, אך חפירת הבאר נתבטלה מחמת מחלוקת.