מסחר זעיר. אחד המקצועות השכיחים ביותר בקרב יהודי תימן. יהודי היה נושא על גבו זוּעֱבֵּה (תרמיל עור) ובו מיני סדקית, ומהלך בין הכפרים הרבים כדי למכור סחורתו. כן נהגו רבים מבעלי המלאכה היהודים בתימן למכור סחורתם בעצמם, כגון המַדַּארִין (הקדרים), כאשר הנשים וצעירי המשפחה עוסקים בייצור ואילו הגברים סובבים ל הכפרים למכור תוצרתם. לעתים קרובות נלוו הילדים בקטנים אל אבותיהם, כאשר האב מנצל את זמן הדרך בין כפר לכפר ללמד את בנו על ידי שינון פרקי מקרא, תפילה ומשנה.