שכונה עירונית בחלק המזרחי ביותר של תל אביב, שהעירייה הקימה בשנת תרצ"ו. שכונה תימנית יחידה שהעירייה יזמה, הקימה וטיפלה בה. בשנה ההיא התפרצה מחלת הדֶבֶר בכרם התימנים בשל תנאי התברואה הירודים, והעירייה בראשות ישראל רוקח באה לעזרת התושבים ופינתה חלק מהם לאזור שדרות נורדאו בתל אביב, שם שוכנו תחילה באוהלים ובצריפים ואחר כך הועברו למזרח העיר והוקמה להם השכונה. הבתים קטנים, בני קומה אחת, ואף רחובות השכונה קטנים וצרים מאוד. התושבים היו ספרדים בחלקם.