רב ראשי ליהודי תימן. נולד בצנעא 1871. שימש מזכיר בית הדין בצנעא וטיפל בעניינים הקשורים עם השלטון. רב בית הכנסת "אלכסאר" בצנעא ורבה הראשי של תימן בדור שלפני העלייה לארץ. ב-1932 נבחרו ר' יחיא אביץ' לרב ראשי ור' ע' ור' חיים משרקי לעוזריו. משנפטר ר"י אביץ' ב-1935 התפטר ר'ע' ועסק אר בענייני אישות ושחיטה ובדירה. עלה ארצה ב-1950. חיבוריו: 'סערת תימן' (ירושלים תשי"ד) – מספרי היסוד של תולדות היהודים וחכמי תימן, מבוסס בין היתר על פנקס בית הדין (מסודה); 'עלמות שיר' – פירוש כ-200 משירי יוסף בן ישראל ושבזי (מהדורת חסיד, ירושלים תשכ"ו); 'נווה שלום' – פירוש לשונות קשים בתפסיר רס"ג (מהדורת י' קאפח בתאג').