חכם וחוקר. נולד בצנעא ב-1840 ונפטר ב-1881. נתייתם מאביו בגיל עשר שנים וגדל אצל מרי יחיא בן שלום חבשוש. עסק בלימוד תורה וגם במדעים. היה חלוץ במחקר שירת תימן ותרגום אונקלוס. מבין חיבוריו הידועים: 'מרפא לשון' – עיונים בענייני לשון ונוסח בתרגום אונקולוס; 'משכיל דורש' – חידושים בתורה בדרך הפשט ובדרך הסוד; 'משכיל שיר נגינות' – פירושים בדרך הסוד על שירים מן הדיואן.