יישוב תימני בקרבת צנעא. היהודים, כ-60 משפחות, גרו בנפרד מן המוסלמים: עוזירי, חראזי, חמדי, קהלני, והב, רחבי, לוי, מדמון, ד'הבאני, כ'לף, ג'מל, קשת וקאפח. המוסלמים עסקו בחקלאות, בעיקר מטעים: גפנים, אגסים, תפוחי עץ, חבושים, תאנים ורימונים. רוב היהודים בעלי מלאכות שונות ואף סוחרים. השוק התקיים ביום שישי ונקרא: סוק אלואדי, על שם העמק העשיר במטעי פירות וירקות. שני בתי כנסת (בלדי-דרדעי ועקשי מעורב שאמי ובלדי). י' ספיר מספר בהתפעלות על המבצרים העתיקים והגבוהים במקום. בסביבה הקרובה – בית קברות קדום ובו ציורי סלע.