פעל בקרית אלקאבל שבתימן במחצית השנייה של המאה ה-19. תלמיד חכמים חריף וּוכחן. נזכר כדמות דומיננטית במחלוקות הלכתיות חריפות בתימן לקראת סוף המאה ה-19. בתרנ"ה (1895) בערך עלה לירושלים לנהל משא ומתן הלכתי עם הראשון לציון ר' יעקב שאול אלישר בעניין מסוים (יש"א ברכה, 'מעשה אי"ש'), ירושלים תרנ"ב, חלק אבן העזר, סימן יא), צורף אמן במלאכתו.